שנאוי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב"הפול" ואח' - פסקדין

פסק דין

רע"א 40458-01-13

יוסף שינאוי

נגד

המאגר הישראלי לביטוח

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בנצרת (כב' סגן הנשיא ס' יוסף) מן הימים 14.1.2013 ו-22.11.2012

החלטה

המבקש הגיש תביעה לפיצויו על נזק גוף שנגרם לו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 21.07.05. בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, שחיווה את דעתו לנכות שנותרה בו בתחום הנוירולוגי. בעת שנחקר על חוות דעתו נשאל הרופא הנוירולוג אודות האפשרות, כי מחלת הסוכרת בה לקה המבקש שנים אחדות לאחר התאונה, עשויה היתה להיגרם כתוצאה מן התאונה. הוא השיב, בין היתר, כי הדבר איננו בתחום מומחיותו.

לאחר ישיבה זו הגיש המבקש בקשה למינוי מומחה רפואי, שיקבע אם תאונת הדרכים גרמה להתפרצותה של מחלת הסוכרת אצלו. המשיבה התנגדה לבקשה, הן משום הגשתה באיחור (לאחר שהוחל בשמיעת ראיות), והן משום שהבקשה אינה נתמכת בראשית ראיה, העשויה להצביע על קשר סיבתי בין המחלה לבין התאונה.

בהחלטתו מיום 22.11.12 דחה בית המשפט קמא את הבקשה, הואיל והסוכרת התפרצה אצל המבקש בשנת 2010, קרי כחמש שנים לאחר התאונה, בלא שתתקיים כל אינדיקציה לקשר סיבתי בין המחלה לתאונה. את המסמכים הרפואיים עליהם נסמך המבקש (אלה הוצאו סמוך לפני הגשת הבקשה) ראה בית המשפט קמא כמסמכים "מוזמנים", ומכל מקום לא סבר כי יש בהם כדי להוות ראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה למחלה.

4.אחר הדברים הללו הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר, ואליה צירף מסמך רפואי מיום 17.12.2012 החתום בידי האנדוקרינולוג ד"ר עזאם איברהים, ממנו עולה כי בעקבות התאונה חלה ירידה משמעותית בפעילות הגופנית של המבקש, דבר שיכול לתרום, לטעמו, להופעתה של הסוכרת. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לעיון חוזר כיוון שראה בה משום ערעור על החלטתו, תוך שהוא מציין כי המסמך הרפואי הוכן לאחר שניתנה החלטתו, ואין הוא מעיד על החמרה במצבו הרפואי של המבקש, כי אם כזה המכוון להליך המשפטי.

.על החלטותיו אלה של בית המשפט קמא מלין המבקש, בבקשת רשות ערעור שהניח לפניי, ובה הוא מבקש לשכנע כי לפני בית המשפט קמא הובאה ראשית ראיה לקשר הסיבתי שבין מחלת הסוכרת לבין התאונה.

.לאחר עיון בבקשה ובתשובה שניתנה לה מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער וכי הוגש ערעור על פיה. לגופה של החלטה מצאתי לשנות מהחלטותיו של בית המשפט קמא ולהורות על מינוי מומחה. אלה טעמיי.

.כתוצאה מן התאונה סובל המבקש משיתוק חלקי בפלג גופו השמאלי וממגבלות נוספות, המשפיעות, בין היתר, על יכולתו לעסוק בפעילות גופנית כבעבר. החל משנת 2010 הוא החל סובל ממחלת הסוכרת. המומחה הנוירולוג שמינה בית המשפט קמא התייחס עוד בשנת 2008, במסגרת חוות דעתו, למחלת הסוכרת ממנה סובל המבקש ולתרופות אותן הוא נוטל, גם אם לא קישר בינה לבין התאונה. בסיכום הביקור מיום 17.09.12 ציין רופאו של המבקש, האנדוקרינולוג ד"ר עזאם איברהים, כי המבקש סובל מהשמנה בטנית כתוצאה מהשיתוק בפלג גופו השמאלי, ובנוסף לטיפול תרופתי שהומלץ לו, הוא הופנה לדייטנית. מכאן האפשרות לכאורה, כי ההשמנה, תוצאת השיתוק החלקי שבו לקה המבקש, היא שגרמה להתפרצות הסוכרת. ואם כך הוא, כי אז ניתן לומר, כי מתקיימת ראשית ראיה להוכחתו לכאורה של הקשר סיבתי שבין המחלה שהתפרצה אצל המבקש, לבין התאונה. ראשית ראיה זו מצדיקה מינויו של מומחה רפואי, שיאמר האם התאונה אכן הביאה להתפרצות מחלת הסוכרת אצל המבקש, ואם הביאה – מהו שיעור הנכות שהותירה בו המחלה.

.שותף אני לביקורתו של כב' השופט קמא ככל הנוגע לאיחור שבהגשת הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הסוכרת. אלא שאינני סבור כי התנהלות קלוקלת זו של המבקש מצדיקה הענשתו על כדי חסימת דרכו מלהוכיח את מלוא הנזק הגופני שנגרם לו כתוצאה מן התאונה. שומה עלינו לזכור, כי משום מאפייניו של ההליך בו עסקינן, אם לא ימנה בית המשפט מומחה, לא יוכל עוד המבקש להביא מומחה מטעמו, על מנת להוכיח כי התאונה גרמה לו את הנזק לו הוא טוען, משמע התפרצותה של מחלת הסוכרת.

.ובטרם חתימה: ב"כ המשיבה טען, כי בקשת הרשות לערער הוגשה באיחור, כיוון שהוגשה בחודש ינואר 2013 על החלטה מחודש נובמבר 2012. הוא טוען, כי הגשתה של בקשה לעיון חוזר איננה יכולה להכשיר את הקרקע להגשתה של בקשת רשות לערער, שהמועד להגשתה הוחמץ.

.ובכן תמים דעים אני עם ב"כ המשיבה ככל הנוגע לטענתו, לפיה אין בהגשת בקשה לעיון חוזר כדי להאריך את המועד להגשת בר"ע. את מניין הימים יש לעשות מיום שניתנה ההחלטה המקורית שדחתה את הבקשה למינוי מומחה. יחד עם זאת סברתי, כי מתקיימת הצדקה להארכת המועד להגשת בקשת הרשות לערער, משום הנסיבות עליהן עמדתי לעיל, ובאופן מיוחד על מנת שלא לקפח את זכותו של המבקש לפיצוי ההולם את מלוא הנזק שנגרם לו כתוצאה מן התאונה, רק משום כשל דיוני שהוא נכשל בו בהגשת בקשת הרשות לערער באיחור.

.סיכומם של דברים הנני מקבל את הערעור ומורה לבית המשפט קמא למנות מומחה רפואי, שיתן את דעתו לשאלת הקשר הסיבתי שבין התפרצות מחלת הסוכרת אצל המבקש, ושיעור הנכות שהותירה בו המחלה. בית המשפט קמא יקבע מיהו שישא בעלות הכנתה של חוות הדעת.

לפי נסיבות העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: